Skip to content Skip to footer

 

הרצאות וסדנאות

הרצאות: מפגשי העשרה בנושאים שונים על פי העניין והצורך. מבין הנושאים:

סדנאות: מפגשים מעצימים בנושאים שונים, בקבוצות על פי צורך ועניין. מבין הנושאים: חשיבה; יצירתיות; הורות; רוחניות; ספורט  

בכל הנושאים שלהלן ניתן לעשות הרצאה או סדנא בנפרד, או לשלב ביניהן. כמו כן, יש אפשרות להפעלה דרך קלפים, ציורים, שירים, סיפורים, יצירת מפת חשיבה,  אנקדוטות והדגמות לרעיונות ועוד.

 

(סדרת מפגשים על פי מרכיבי האדם)

גוף ונפש בדרך לחיים הטובים

גוף = בהיותי בעברי שחקנית כדורסל בנבחרת ישראל אני יכולה לדבר על חשיבות הפעילות הגופנית והספורטיבית. אני גם טבעונית מלאה באורח חיי ויכולה לקשר את ההיבטים של תזונה – גוף פיסי והרגשה ומחשבה לזה.

מחושך לאור – מייאוש לשמחה

רגש =בהיותי אדם שעבר טיפולים פסיכולוגיים במשך שנים ולאחרונה טיפול משמעותי ביותר של EMDR אני יכולה לדבר על חשיבות ה- well being (הוויה תקינה) של האדם ולחבר את זה לדרכי חשיבה ואיכות חיים.

אמנות החיים: לראות אחרת, לגעת במשמעות

חשיבה/קוגניציה = בהיותי מנהלת שותפה של המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך – ‘פילוסופיה לחיים’ אני יכולה לדבר על חשיבה יצירתית וביקורתית ופילוסופית (בשילוב תמונות, משחקי חשיבה), לעשות בירור של ערכים וחזון אישי וכיצד היא מטיבה לחיינו ויכולה לשפר את הקשר שלנו עם ילדינו ועם הסביבה.

להחזיר את הקסם לחיים

רוח =בהיותי אדם מאמין בדרכי וכמי שרואה עצמה כחיה ב”שליחות” אני יכולה לדבר על רוחניות בכלל, על הקבלה היהודית, על בודהיזם וכיצד כל אלו יכולים לשפר את חיינו בזיקה לגוף הפיסי, הרגשי והשכלי. (בשילוב דמיון מודרך)

 

העצמת נשים (על פי מרכיבי האדם)

  1. “הגוף הפיסי”: מראה חיצוני; דימוי גוף; לבוש; יופי – אסתטיקה; פורנוגרפיה – אירוטיקה; פעילות פיסית – חדר כושר – ספורט תחרותי; מילון מונחים: מין, מגדר, נשיות – גבריות , ספירה פרטית – ספירה ציבורית ועוד
  1. “הגוף רגשי“: דימוי עצמי; טיפול בכעסים, פחדים, דאגות, דחפים, התמכרויות; תקשורת בעבודה; זוגיות; סרט: “תעביר את זה הלאה” – על נתינה; סרטים נוספים; סטריאוטיפים ודעות קדומות; תחביבים ותחומי עניין; חברים; זהות מקצועית; התייחסות לאמנות; אמהות; סרט: “דלת נסתרת”; רגש מול שכל
  2. “הגוף השכלי”: חשיבה – נשית וגברית; חשיבה של נשים ושל גברים; חשיבה סטריאוטיפית, הטיות חשיבה, הנחות יסוד, פרדיגמות חשיבה
  3. “הגוף הרוחני”: צמיחה אישית; רוחניות פרקטית; מחשבה יוצרת מציאות; רוחניות פרקטית; חמלה – חסד – גבורה; מנהיגות; סרט: “הסוד”; סיכום

1997 – מאמר : “החטא וחירותה – דיאלוג ביקורתי פמיניסטי”

עיונים בחינוך, תשנ”ז,  כרך 2, חוברת 2

 

 1996 – מאמר : “A Purple Sky : The Challenged Chance for Change”

 In: Thinking – The Journal of Philosophy for Children                  

                Montclair State University

             Vol. 13 . No. 1               

 

(סדרת מפגשים על בסיס הספרים שכתבתי)

מבוסס על הספר: לגעת בשמים

מפגשים בנושאים הבאים:

החופש להיות אני – הוויה תקינה למרות הכל

מדרגות של התפתחות רוחנית – נפש, נשמה ועוד

גורל ויעוד – השליחות שלי בחיים

על קשר אנושי – יחסים בין אחים, משפחה ובכלל

להיות הורים טובים מאוד – לבטים ותובנות בדרך

כמה זמן? – על זמניות ונצח

בריאות וסרטן – שינוי גופני, מחלה, ספורט בריא

פרידה ומוות – קבלה והשלמה

 

מבוסס על הספר: סימפוניה של אור – מסעותיי בעץ החיים

ג’יפיאס לחיים טובים – לאסוף ניצוצות

בעולם שבו הסקפטיות, החשדנות, האינטימיות האישית נעלמים בסבך הטכנולוגיה והחומר, נעצור למספר רגעים כדי להיזכר בהווייתנו כיצורים פלאיים מונעי אינטואיציה גבוהה.

בעזרת: פעילות פיזית – תנועה, משחקי כדור, ריקוד; מפגש עם הרגשות – קלפים, ציורים, שירים וסיפורים; שיח פילוסופי על מושגים – סביב תמונות ותרגילי חשיבה; התנסות רוחנית – דמיון מודרך והילינג נתבונן, נחשוב, נחווה במרחבי החיים שלנו ואולי נגלה את סוד החיים:

בסדנא נוכל לרכוש כלים לחשיבה, מודעות רגשית, השראה רוחנית לראייה אחרת, למציאת משמעות ומימוש פנימי תוך התגברות על הייאוש והכרה כי החיים יכולים להיות טובים יותר; החזרת הקסם לחיים; חיבור אל האמת הפנימית ואל האושר; גילוי המשמעות והביטחון המייצרים מקום שמצמיח טוב.

  • רוחניות והחיים המעשיים בתפקידים השונים: הורה, בן/ת משפחה, מורה, חבר/ה ועוד
  • נשאל את השאלות הפשוטות והמהותיות של החיים: מה אמיתי? מתי זו אהבה? מהי האמת? חופש עד כמה?
  • הגוף הפיזי, הגוף הרגשי, הגוף השכלי, הגוף הרוחני

גוף ונפש (גוף פיזי) מהתנסות כשחקנית כדורסל מקצועית.

מחושך לאור (רגשות) מהתנסות במגוון טיפולים רגשיים על חשיבות ה- well being (הוויה תקינה).

למצוא משמעות (יסוד שכלי) מהתנסות כמנהלת שותפה של המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך – ‘פילוסופיה לחיים’  על חשיבה יצירתית וביקורתית ופילוסופית (בשילוב תמונות, משחקי חשיבה). בירור של ערכים וחזון. בהיבט הזה, ניתן להרחיב לסוגייה של יעוד אישי בחיים. מבין השאלות שניתן לעסוק בהם: מה אמיתי? ; מה משמעות השם שלי?; תורשה ודמיון; זכויות ילדים ובני אדם; דמיון וחלום; מנהיגות; אמונה; אהבה; חופש; צדק ועוד.

לגעת בנס (יסוד רוחני)כאדם מאמין על החיפוש אחר הרוח בחיים. חיים רוחניים בעולם המעשי.

 

סימפוניה של אור – קבלה בשורש החיים – רוחניות בחיי היום יום

הזמנה למסע אישי דרך עץ החיים ועשר הספירות של הקבלה היהודית. הכרות עם הספירות דרך שוטטות איתם במרחבי החיים השונים של חיינו ומפגש עם עצמנו דרכם כהזדמנות לצמיחה אישית. עיסוק בנושאים כמו: פחד, ביטחון, חמלה, אהבה ועוד.

  • רוחניות והחיים המעשיים בתפקידים השונים: הורה, מורה, חבר ועוד
  • עץ החיים – הספירות של הקבלה היהודית כהזמנה לצמיחה אישית
  • בין מיסטיקה לרציונליות (כתבתי מאמר על זה) מהתרגשות לגילוי הנשמה – נתיבים לחינוך טוב בעולם של מלאכים
  • בין נפש לנשמה – הגלוי והנסתר
  • בין מיסטיקה לרציונליות – נתיבים חדשים לחיים
  • מהי אהבה בחיים שלנו
  • סוגיות של פרידה ומוות

 

מבוסס על הקלפים: סימפוניה של אור – לגילוי האמת והטוב הפנימי

הכרות עם האור והטוב שבי – לכתוב את סיפור חיי

מפגש של פתיחת קלפים משותפת המאפשר לכול אחד/ת מהמשתתפים לשתף באתגר אישי/קושי. במפגש נקיים שיח עם הצעה לרעיונות ותובנות כנקודות אור למשתתפים. 

 

מבוסס על הספר: מכתבים אל המלאך שלי – יומנו של ילד בעל רגישות חושית

ילד מיוחד שלי – מיומנו של ילד בעל רגישות חושית

בעולם שבו כמעט כול ילד וילדה מאובחנים כבעלי לקות פיסית, לימודית, רגשית, התנהגותית ועוד, נרצה להכיר מעט יותר את המרחב הזה. נרצה להכיר לקויות שונות ודרכי התמודדות עימן מתוך סיפור אישי. כאשר נבין, הילדים יוכלו ללמוד טוב יותר ובעיקר, להיות בני אדם מוגשמים ומעולים.

 

לגלות את האוצרות בין האני לאחר/ת.

כאשר נבין, הילדים יוכלו ללמוד טוב יותר ובעיקר, להיות בני אדם מוגשמים ומעולים.

זו הזמנה למסע אישי בחיינו עם ילדינו ועם כול אדם שיש לו לקות או אתגר קיומי ובחירה להגדיל את האמפטיה, ההכלה והאהבה לעצמנו ולעולם.

  1. הלקויות בעולם הילדים – פיקציה או אמת?
  2. ויסות חושי – התופעה ודרכי התמודדות – מסיפורה של אמא
  3. להיות הורים טובים – טיפים וניסים

אפשר לעסוק גם ב- קשיי למידה ולקויות למידה – חשיפה לסוגי לקויות וקשיי תפקוד, למידה של עקרונות ואסטרטגיות לקידום תלמידים מתקשים.

 

אני והאחר – לגלות את האוצרות

הזמנה למסע אישי בחיינו עם ילדינו ועם כול אדם שיש לו לקות או אתגר קיומי ובחירה להגדיל את האמפטיה, ההכלה והאהבה לעצמנו ולעולם.

 

הספורט ואני

  • גוף – ספורט (אוכל, דיאטה) = מה היחס שלנו לגופינו ; איזה גוף היינו רוצים ומה אנחנו מוכנים לעשות בשביל זה הנאה ומחירים
  • חינוך וספורט בתיאוריה ובמעשה
  • להיות אישה ספורטאית

 

החיפוש אחר איזון חושי בראי הפעילות הגופנית/ספורטיבית

המטרה: להגדיל את המודעות לגוף הפיסי וללקויות אורגניות שמשפיעות על התפיסה, היחס לסביבה ולעצמנו ולתנועה שלנו בעולם.

רעיון: לא כולם צריכים להיות ספורטאים מקצועיים אבל חשוב להפעיל את החלק המרכזי שלנו, הגוף. כדי לנשום טוב יותר, כדי להתעורר ביתר נוחות בבוקר, כדי לסחוב את שקיות הסופרמרקט או את הילדים הקטנים, כדי להנות מבלי לכאוב. כך זוכים אנו באיכות חיים נוחה יותר ובאורח חיים בריא ומבריא.

הספר מכתבים אל המלאך שלי – יומנו של ילד בעל רגישות חושית הוא יומנו של אור  המחפש אחר איזון חושי. הוא עובר מסע של גילוי פנימי ושל התאמה חברתית. במסעו, עורך אור רפלקציה פילוסופית, פסיכולוגית ורוחנית על חייו דרך כתיבה אל המלאך שלו, המביאה אותו לשחרור. הקושי שלו הוא פיסיולוגי אך ההשלכות שלו הן נפשיות, מנטאליות ולפעמים איבוד תקווה במובן של איבוד ההשראה של הרוח.

במפגש, נשוטט במרחב של אתגרי קשב ואתגרים של ויסות חושי, תוך הדגשת הפעילות הפיסית במסגרת ההתמודדות של הילד/אדם בסביבה.

 

(סדרת מפגשים בנושא “חשיבה”)

פיתוח החשיבה

חשיבה היא פעילות עוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובעיבודו או ארגונו מחדש במוח. כמו כן, החשיבה עוסקת גם בתהליכים שונים ליצירת מידע חדש (כמו: הסקת מסקנות). החשיבה נעשית באמצעות רעיונות, סמלים וייצוגים מנטאליים, ותוצריה הם עמדות, רגשות, דעות ואמונות.

מטרות: מתן כלים לצוות החינוכי לפיתוח חשיבה מסדר גבוה בקרב התלמידים כדי לקדם את ההישגים הלימודיים וקידום ההישגים הלימודיים באמצעות פיתוח החשיבה אצל התלמידים

מטרות אופרטיביות: 1. המורה תבחין בין שאלות תוכן לשאלות חשיבה; 2. המורה תבנה שיעור המבוסס על שאלות חשיבה מדרגות שונות

מבין הנושאים: תבונה; התבוננות פילוסופית; חשיבה; שכל ישר; שכילה; אינטיליגנציה, מצוינות; הישגים; מנהיגות; דיאלוג; ארבעת מרכיבי האדם: גוף פיסי, גוף רגשי, גוף שכלי, גוף רוחני; פיתוח חשיבה בקרב: מורים – ילדים – הורים; חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית; לוגיקה; חשיבה מערערת – שבירת פרדיגמה; פס”ח = פליאה, סקרנות, חקרנות (כספי); חקר וחקירה; חשיבה טובה; חשיבה על חשיבה – מטא קוגניציה;

כובעי החשיבה; מיומנויות חשיבה: הנחות יסוד; אמות מידה וקריטריונים; סיבות, נימוקים וטיעונים; נקודות מבט שונות; מטאפורות ואנאלוגיות, העלאת השערות; העלאת דוגמאות; דוגמאות נגדיות; הפרכת השערות; הסקת מסקנות. חשיבה מסדר גבוה; דיאלוג בכיתה; חשיבה וחיים טובים; חשיבה ויזמות; מנהיגות

משחקי חשיבה

במפגש נתנסה במודלים של חשיבה המאתגרים את היצירתיות שבנו – במשחק ובחיים.

  • האם חשיבה היא דבר רצוי? באילו תחומים של חיינו?
  • על מה אנו אוהבים לחשוב? כיצד אנו מרגישים נוח לחשוב?
  • התנסות במשחקים יצירתיים ובמודלים של חשיבה

 

תרבות של חשיבה

תרבות היא מושג כללי המאפיין את כל העשייה החינוכית. כאשר היא טובה היא מאפשרת הוראה מיטבית ולמידה משמעותית של הילדים. בהשתלמות זו נעסוק ביצירת תרבות של חשיבה דרך ההיבטים הבאים: הנטייה לחשוב (ערכים, תפיסות, הרגלים); שפת החשיבה (מושגים, מילים, מונחים); המרחב המזמן חשיבה (שיטות, תכניות). במסגרת ההשתלמות נבקש לחזק את תרבות החשיבה של בית-הספר על ידי העמקה, הבנה ויישום מיטבי של הלמידה המשמעותית המאפשרת לכל ילד/ה להגשים את הפוטנציאל שלהם למרות השונות שבין הילדים.

בכל מפגש נעבור את ארבעת השלבים: התנסות חווייתית – המללת החוויה – המשגה – יישום, באופן הבא: נעסוק בכל מפגש בנושא אחד וניפגש איתו גם מהכיוון של החוויה וההתנסות וגם מן ההיבט התיאורטי מושגי. בחלק השני של המפגש, נעבוד עם תכנים שהמשתתפים יביאו ונחשוב על דרכי יישום משמעותיות בכיתה או בכל מסגרת אחרת.

תכנית המפגשים:

  1. פתיחה והכרות, תיאום ציפיות: יצירת שפה משותפת בקרב הצוות דרך עיסוק בהנחות יסוד חינוכית; מהו חינוך לעומת הוראה; מה היא תרבות של חשיבה – תוך התייחסות למורים, ילדים, חומרי למידה, שיטות ההוראה.
  2. “תרבות של חשיבה” – על פי דה בונו, גארדנר, כספי ואחרים
  3. פס”ח = פליאה, סקרנות, חקרנותכמחזקים למידה משמעותית
  4. שיח דיאלוגי פילוסופי“הקהילה החוקרת”
  5. סוגים של חשיבה: ביקורתית, יצירתית, אכפתית
  6. שפת החשיבה – מושגים, מילים, מונחים
  7. המרחב המזמן חשיבה – ארגון הכיתה ובית-הספר
  8. טקסטים המזמנים חשיבה (ויזואלי, תנועתי, ועוד)
  9. היבטים פדגוגיים ודידקטיים ביצירת “תרבות של חשיבה”
  10. סיכום

חשיבה פילוסופית ותרומתה לחיים: “מי אני”? – “מי אני רוצה להיות”? מה אני צריך לעשות כדי לגשר ביניהם?

במפגש נכיר את אופני החשיבה הפילוסופית של ילדים ושל מבוגרים ואת דרכי יישומה בחיים.

  • מהי חשיבה פילוסופית? האם היא רצויה?
  • כיצד ילדים חושבים פילוסופית – והפילוסופים הגדולים?
  • האם הפילוסופיה היא הצל של חיינו? כיצד היא יכולה להשפיע על חיינו?
  • פילוסופיה לילדים – הצעת כלים לשימוש יומ-יומי

 

זהות

מתוך התפיסה כי על בני-אדם לשאוף לקראת “הוויה תקינה” (הרפיה ואיזון אנרגטי) אישית שתשפיע על המארג הכללי, על העולם ועל היקום, בסדנאות נבקש לזהות את הפער בין העולם ה”מצוי” לבין העולם ה”רצוי”, ולהציע מעשים לגישורו.

  • מי אני? אני והזהות שלי = בירור הזהויות השונות שלי; ניסיון לזהות אותם, לבחון את היחסים ביניהם, לבדוק מה היינו רוצים לשנות וכיצד
  • זהות של אישה/גבר – זהות נשית/גברית = בירור הזהות שלי כאישה / גבר תוך התייחסות לביטויים של “נשיות” ושל “גבריות” ולנושאי שוויון בין המינים; מגדר ; פמיניזם, ועוד
  • זהות כאדם וכאזרח = במסגרת עיסוק בהגדרת זהות, בירור היחס שבין זהותי כאדם וזהותי כאזרח שיש לו תפקיד במדינה דמוקרטית, כמו כן התייחסות למושגים של “שוויון” ; “כבוד” ; “צדק”
  • זהות חברתית – תקשורת עם הסביבה שלי = בחינה של האופן שבו אני כאדם יותר קשר ותקשורת עם אחרים – נקודות המגע והמקומות בהם אנו נתקלים בקצרים
  • ייעוד אישי = עיסוק בבירור משותף של השאלה: לשם מה באנו לכאן? מה תפקידינו בחיים אלו כקהילה וכפרטים
  • ניהול חיים שלי = כיצד אני יכול לזהות ולפעול לקראת ניהול חיי בצורה טובה יותר ?

 

משפחה

  • על משפחה אחרת בדגש של משפחות חד הוריות
  • משפחה וקריירה – הצלחה ומימוש עצמי
  • ילד שלי, ילד משלי – בשרות החסידה, אימוץ, בנק הזרע ועוד

 

פילוסופיה לילדים – כגישה לחינוך

נתייחס לתיאוריה של פרופסור מתיו ליפמן המבקש להפוך את הכיתה ל”קהילה חוקרת” בה מתפתחות החשיבה הביקורתית (critical), היצירתית (creative), אכפתית (caring), ושיתופית (colabrative).

נושאים

1.       מה היא פילוסופיה לילדים? מה היא פילוסופיה בבית-ספר יסודי?

כיצד תחכום בחשיבה מתפתח?

מבוא לכלים פדגוגים אשר מעודדים תלמידים לחשוב באופן מעמיק יותר אודות הנושאים שבפניהם.

2.       דרך פילוסופיה לילדים מתפתחים כישורי החשיבה הבאים:

·         חשיבה ביקורתית – יכולת לתת נימוקים, להצדיק דעה.

·         חשיבה יצירתית – יכולת לקשר בין דברים, נקודות מבט שונות, בחינת תנאים שונים, הפקת רעיונות חדשים.

חשיבה אכפתית – כבוד, הקשבה לאחר, הערכת רעיונות של אחרים.

3.       דיון ובירור פילוסופי תוך שימוש בתרגילים ותכניות דיון לקידום החקירה

טכניקות לפיתוח מיומנויות פילוסופיות וחידוד כישורי חשיבה

4.       הדגמה של הפוטנציאל החינוכי והלימודי הטמון בלימודים בקהילה חוקרת עבור ילדים

5.       גילוי קהילה חוקרת כסביבה מוסרית וחקר לתוך נושאים מוסריים

6.       פילוסופיה לילדים -חקירה ודיאלוג – חשיפה של מגוון חומרי עזר וחומרי למידה

7.       לימוד מתודולוגיה ודרכים להפיכת כיתה מכיתה רגילה לקהילה חוקרת

8.       חינוך של הרגשות: כיצד הפרקטיקות בקהילה חוקרת תומכות בהתפתחות של אינטליגנציה רגשית? גילוי רגשות כצורה של שיפוט וכצורה של ידע

9.       סוגיות בהעצמה: “חשיבה עבור עצמך” כחבר בקהילה

10.   סיכום

 

פילוסופיה לילדים – התנסות מעשית בפיתוח חשיבה בקהילה

 

  1. פתיחה + פעילות הכרות: כשהייתי צעיר התפלאתי … + כלים פדגוגיים לבניית קהילה
  2. חקירה פילוסופית (נור – שמות וזהות) מפגש ראשון עם פילוסופיה לילדים דרך תכנית קלאסית + רפלקציה ועיבוד התהליך
  3. כליים פדגוגיים לבניית קהילה (שיחה) + חימום פילוסופי + העלאת נושאים מחיי היום-יום והעמקתם בעזרת התרגילים ותכניות הדיון
  4. חקירה פילוסופית (סיפורים, מסתורין וסודות) – הטיול לגן חיות – דגש על אופני ההשתתפות ועל ארגון השאלות + וידיאו
  5. כלים פדגוגיים – מקלות +חקירה פילוסופית בעקבות שאלות מהמפגש הקודם
  6. חקירה פילוסופית (אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים) + דוגמאות וסיבות
  7. היכרות עם פילוסופיה לילדים כגישת חינוך + תרגילים ותכניות דיון – אינטרנט
  8. חקירה פילוסופית (חלומות וחלימה) – שימוש באמצעים נוספים + סוגי שאלות (עומק, רוחב, סוקראטיות?)
  9. פילוסופיה לילדים – לתוך העבודה שלי – אינטרנט

הכלה כאן ועכשיו

הכלה= יכולת רגשית לקבל ולשאת בתוכנו את רגשותיו של האחר, להיות אמפטיים וקשובים אליו, לאסוף אל תוכנו את חוויותיו, להזדהות איתו, לספק לו מרחב בטוח לביטוי תחושות ורגשות. 

בחלק הטיפולי= ההכלה מגדירה את יכולתנו לזהות ולחוות את הרגשות המתעוררים אצלנו לצד הרגשות המתעוררים אצל הזולת כבסיס לתהליך ההכלה. רק כשאנו יכולים להרגיש את רגשותיו, אנו יכולים להתייחס, להתמסר, להיות עמו בחוויה ולהכיל אותו.

בהיבטים חינוכיים= ההכלה נקשרת לשילוב, לנורמליזציה, לאינטגרציה, לסביבה מאפשרת ומטפחת. במשמעותה היישומית היא מתייחסת לשילוב הלומדים וקידומם בחינוך הרגיל תוך הרחבת יכולת הכלתם, מתן מענים מגוונים, התחשבות בצרכים המיוחדים שלהם ויצירת התנאים שיסייעו להם לממש את יכולת בתחומים השונים. מדובר בהכלה של כלל הלומדים המתקשים ובעלי הלקויות (לקויות למידה וקשיי התנהגות) בחינוך הרגיל בכל המגזרים. הכלה בתחום הלימודי, הרגשי, החברתי, ההתנהגותי, הפיזי, הכלכלי, המשפחתי ועוד תוך שיתוף כלל הגורמים המקצועיים שיאפשרו התייחסות מערכתית.

מטרות המפגשים

  • בניית סביבה חינוכית המאפשרת הכלה וקידום של תלמידים מתקשים המבוססת על: סובלנות, כיבוד השונה ותקשורת בין-אישית מטיבה
  • הקניית ידע בנושא קשיי למידה ותפקוד ועקרונות לקידום תלמידים מתקשים
  • הסתכלות מערכתית על אוכלוסיית התלמידים המתקשים ובניית שותפויות לקידומם
  • קידום יכולת ההכלה של הצוות החינוכי ושל התלמידים בהיבטי תוכן ותהליכי העבודה
  • פיתוח מודעות עצמית התורמת ליכולתו של הפרט להרחיב את המודעות שלו לצרכיו, רגשותיו ולמערכת הערכים שלו ויכולת לנהל שיח המאפשר העלאה של דעות ועמדות שונות ללא שיפוטיות

יעד ספציפי לבית-ספר: ללמוד להכיל תלמידים שונים תוך בניית צוות ברוח של תקשורת פתוחה, הדדית ומכבדת

מבין הנושאים: הכלה; מצוינות; הישגים; מנהיגות; אגו; הכלת עצמי – הכלת האחר – הכלת הילד; מה הילד צריך?; ניתוח מקרים – הדרכת הצוות החינוכי להכלת צרכי התלמיד; פיתוח יכולת ההכלה של התלמיד: חיזוק יכולת התלמיד להביט פנימה לתוך עצמו, להכיר את רגשותיו, חולשותיו, נקודות החוזק שלו, ומערכת הערכים שלו. לאחר פיתוח מודעות עצמית, ההכרחית לתהליך ישנה פניות ללמידת מיומנויות תקשורת בין אישית, והקשבה ובעזרתן לפיתוח סובלנות לדעות שונות, אכפתיות ואמפטיה כלפי הזולת והכלת השונה; ניהול השיח הכיתתי: מתן אפשרות לתלמידים בכיתה להתנסות בשיח שאינו שיפוטי דרך ניהול והכוונת השיח על ידי מחנך הכיתה. ניהול שיח המאפשר פתיחות על ידי המחנכת מצמיח תהליך של קבלה והכלה הדדית, מקטין את השיפוטיות ומעודד צמיחה של הפרט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Our site uses cookies. Learn more about our use of cookies: cookie policy